40 On 40.
היתה מחשבה קטנה בראש שלי כשהבנתי שהבלתי נמנע מגיע. חשבתי שצריך לעשות משהו שידגדג את בלוטות הזכרון – בעיקר שלי, אבל אם זה יעשה איזה שירות קטן למישהו אחר זה לא יזיק
ואולי על הדרך גם ניתן קרדיט לאנשים הרבים שעזרו ולימדו אותי דברים לפני שהפכתי לגבר בגיל העמידה, רק לכתוב את זה גורם לי לתמוה אם זה באמת קורה
כן, זה באמת קורה, עוד לא קם המנייאק שיצור את הזמן וכולי, ומה שבאמת מפריע לי זה, שבעיני, גברים בני ארבעים הם עצבניים ורגזנים, רציניים ושקועים בעצמם, לובשים חוצות לבנות חצי שקופות עם שרוול קצר וגופיית שרוולים מחוררת וכל מני דברים כאלו שאני אף פעם לא רציתי להיות, ושבאמת אף פעם לא חשבתי שאהיה, ובכן על חלק מהדרישות אני בפירוש עונה (לא על העינין עם החולצה והגופיה) וזאת חלק מהמכה הקשה שהגיל מנחית.
אז הנה הרעיון כולו, 40 דברים על 40 השנים שלי, חוויות מבתי הספר, הגנים, הצבא וקצת אחרי גם, קצת התרפקות חסרת בושה על ההיסטוריה הפרטית שלי וגם קצת הזדמנות להעלות באוב סיפורים לפני שהזמן משנה אותם או מוחק אותם כליל
ולמה דווקא כרגע? ובכן, לא בגלל שאני אוהד גדול של הנומרולוגיה אבל בעוד קצת יותר מארבעים ימים אחגוג את יום ההולדת הארבעים שלי, ככה שזה מתיישב טוב עם חשבון הנפש הפרטי שלי, ולא, לא בטוח שאסיים ביום ההולדת שלי, וגם לא בטוח שזה יגמר בארבעים סיפורים -יכול להיות שזה יהיה יותר
אם יש הערות – בכייף, אם יש דברים טובים להגיד – עוד יותר בכייף, ואם יש סתם קקי לזרוק ולמרוח אז בבקשה לא אצלי כי אין לי כוח לצלול לתוך ציניות בתשובות שלי
אז זה הפוסט הראשון – מקווה שבקרוב מאוד כבר יהיו לו חברים
Oh, Yay, I'm 40
