אליעזר גוטנטג היה המורה שלי, הוא לימד ביולגיה (טבע) ואנגלית, אבל בכל מובן אפשרי האיש הזה מסמל עבורי כל מה שמורה צריך להיות. לא ידעתי הרבה על אליעזר, אבל כמו ילדים אחרים ישבתי מוקסם בכיתה שלו ולמדתי ממנו לא רק את הדברים שהוא לימד, הוא היה מכניס אותנו לכיתה שלו לשעה ומהפנט את כולנו למשך הזמן הזה – אני לא זוכר אף מורה מאז שעשה לי את אותו הדבר
אליעזר נותר במידה מסוימת חידה עבורי, לא הכרתי את חייו הפרטיים, אל אף שהיה מזמין תלמידים אליו הביתה לעיתים קרובות (גם אני ביקרתי בביתו) כנראה שהייתי צעיר מדי כדי אפילו לרצות לדעת יותר על המורה שלי. המורה אליעזר היה ניצול שואה, והיה מין טקס חניכה בבית ספר בר-כוכבא, ביום השואה אליעזר היה מכנס את התלמידים הגדלוים מכיתה ו’ ומספר להם את הסיפור שלו, אני זוכר את ההרגשה כשהייתי בכיתה ה’ שהנה עוד שנה הוא יספר גם לנו, אבל משום מה אני לא זוכר שהוא אכן סיפר לנו את הסיפור שלו ביום השואה האחרון שלי בבית ספר היסודי
ברור לי היום שהאיש היקר הזה נתן הכל לתלמידיו, הקריב שעות רבות על מנת לתמוך ולעזור לילדים שהתקשו ונתן את כל כולו מול הכיתה בשיעורים, הוא היה בא מוקדם והולך מאוחר, היה מדביק מדבקה על התמונה שלו על תעודות מצטיינות והיה נותן גיבוי . . במאדיר לכל מי שהשקיע והצליח
במהלך המחקר הקטן שלי אודות אליעזר גיליתי שרבים מאוד שותפים לרגשותי, ומצאתי לא מעט הודעות באינטרנט על המורנ לאנגלית אליעזר גוטנטג, כולם זוכרים איש נפלא ומורה נהדר, אליעזר היה קורא לי “דוקטור פקר” ולחברי רוני יורטנר היה קורא “פרופסור יורטנר” ונראה שכבר אז ידע שרוני ישיג אותי בהשיגים אקאדמיים
לפי הנראה אליעזר גוטנטג נפטר ב2001 (אני לא בטוח לגבי התאריך) בגיל שמונים ואחד, השאיר אחריו תלמידים רבים שלעולם לא ישכחו את המורה אליעזר
הוסף ב14 ליולי – דברים שמצאתי על אליעזר באינטרנט
Comments on this entry are closed.