אני צולל עמוק יותר לתוך חוויות בית הספר היסודי בר-כוכבא, וכמעט כל דבר שאני חושב עליו גורר איתו דבר אחר, שנראה אפילו יותר נחמד לדבר עליו, וכך הגגון הקטן שכיסה את הכניסה לבית הספר הזכיר לי את אחד הדברים המרגשים ביותר שילד בן 9-10 יכול לחלום עליו, שמישהו יצרח, ללא שום הכנה מוקדמת, את המילה “כרוזים” ומייד יתחיל לרוץ כאילו אוחזת אש במכנסיו, אולי לפני שנכנס לזה כדאי להסביר מה לב העינין. קלפים
לא קלפים (במילעיל) ולא של ברידג’ או של פוקר, אלא קלפים שילדים אוספים, שיכולים להיות כמעט כל דבר (דרך אגב) ממכוניות ועד שחקני כדורגל, זאת היתה הכנה נפלאה לדור שלם של אספנים כפייתים שהם גם, לגמרי במקרה, דור צרכני העל (אלו שלא מתקנים שום דבר אלא קונים חדש בלי לחכות) כן, זה אנחנו, אתם בטח זוכרים אותנו מהחנות של “מודי” קונים קלפים ומנסים לראות אם במקרה נפל לידנו איזה קלף נדיר שיקפיץ את המעמד הסוציאלי שלנו, מה שבדרך כלל לא קרה
מה שכן קרה, ולא מעט, זה שילד השלים את האלבום – או ללחליפין פשוט מאס בכל השיטה, והחליט שאת כל הקלפים הכפולים שלו הוא כבר לא צריך, וכל מי שאסף קלפים מכיר את התחושה של לאחוז בוחטיה יפה של איזה חמישים עד שבעים קלפים מרובעים ביד ולחזק אותם באגרוף, אח, איזה עונג צרוף. וכל הכייף היה לקחת את הסטיפה הזאת, לצעוק “כרוזים” ולרוץ בחצר ביית הספר כשמייד, וכשאני אומר מייד זה נמדד במיקרו שניות קטנטנות, כל העולם רץ בעקבותיך
כל פניה קטנה, כל הטעיה, אתה מרגיש את העדר מתנשם אחריך, ומידי פעם איזה מישהו שנופל או נתקל או פשוט נפלט מהמרוץ, ואז, יד למעלה ושחרור של חלק מהקלפים, שני צעדי ביטחון מהקהל ופניה חדה כדי לראות את ההסתערות חסרת המעצורים של כל מי שאתה מכיר על הקלפים שלך – וזאת היתה הפסגה הכי גבוה שאפשר היה לשאוף אליה, חוץ כמובן מאילו שלקחו את זה תרתי משמע וטיפסו לגג הקטן של בית ספר לעשות משם כרוזים לקהל למטה – חיסכון של אנרגיה – כי לא צריך לרוץ, ותענוג כפול כי מסתכלים על כולם מלמעלה, אני זוכר בבירור את השכן שלי שלומי לוי עושה כרוזים משם, ותוך כדי שאני מתכופף להרים איזה קלף אני רואה בזוית העיין איזה חיוך נמרח לו על הפרצוף, מלך לחמש דקות, וזה לא מעט בבית ספר יסודי
לימים את הקריאה כרוזים החליפה השאגה המיוחמת “יש כוסיות” בטילטולית בצבא, אבל לומר את האמת, בכרוזים הסיכויים לקבל משהו היו הרבה יותר גבוהים
העולם המופלא - איך שלושים מחבריך הקרובים רצים אחריך בטירוף
