את משה הזכרתי בפוסט על המכות בכיתה ז’ גם ציינתי שהוא היה בחור די טוב, היתה לו חוכמת רחוב בתיבול חריפות אוטנטית וכל פעם שראיתי אותו במזדרון לא ידעתי אם זה יגמר כמו פעם בכיתה ז’ או שאני אזכה לקבל איזה הערה מתוחכמת שייקח לי כמה דקות לפענח, בגדול הייתי אחוז אימה מהאיש עד סוף הלימודים וכל פעם שמפגש שלי איתו לא נגמר במכות הייתי אסיר תודה למזל שלי
למשה היתה חברה, מרים, שעד כמה שאני זוכר היתה נחמדה ומאוד יפה, בשבילי היא היתה מלכת המדבר, גבוהה ומחוטבת כמעט תמיד היה כייף לדבר איתה חוץ מהעובדה שאי שם עמוק בפנים ידעתי שהיא חברה של משה ושאם אני במקרה אתן אפילו סימן לא נכון אז יהיה שידור חוזר של הפוגרום מ1983-4
מה שעוד ריתק אותי היתה העובדה שמרים היתה, ללא תנאי או ספק, של משה, שזה יגמר בחתונה ושזה סופי ועוד יותר מזה שכל הסגירה הזאת לא הגיעה מהכיוון שלה אלא שלו. ועכשיו לעינין, היתה למשה שרשרת עם שני מ’מים (יעני פעמיים מ) וכשהיו שואלים אותו מה זה, הוא היה עונה (בחריפות האופינית)
משה – מרים – מלכה – מלכה! (מרים היתה, אני חושב, אמא שלו) וזה נשאר איתי עד עצם היום הזה
ממשה עד משה לא היה גורמט כשל משה
