מוקדש בידידות לחברי הטוב ארז, וגם לכל מי שסבל מחוסר מזל כשהגיע לבית ספר חדש אי פעם
זה היה היום הראשון ללמודים בבית הספר התיכון עירוני א’ ואני וארז (והיה שם עוד מישהו, יכול להיות דודו אולי) נכנסנו בשער תוך כדי שארז מספר לנו איזה קטסטרופה הולכת להיות שנת הלימודים הבאה, ואולי אפילו כל זמן התיכון וכל זאת בגלל שלארז היה אח גדול (משה) שכבר היה בבית הספר וידע אינספור דברים חשובים וקריטיים, את המטען הזה הוא העביר לאחיו הצעיר ואילו הוא העביר לנו את זה בעוד אנחנו עוברים לראשונה (כתלמידים) את שער הכניסה
יש מורה אחד, אמר ארז, שהוא ממש מגעיל, הוא טיפש ולא מנומס והוא מתנהג מגעיל לתלמידים שלו ואפילו להורים שלהם הוא מגעיל, ואומרים שהולכים להעיף אותו מהבית ספר בגלל שהוא כזה
ואז מבוגר אחד עצר אותנו, הוא היה מאחורינו זמן מה, וכנראה הקשיב לכל מה שאמרנו, “תגיד לי” הוא אמר לארז, שמפמו רוטט בעצבנות, “מי זה המורה הזה?” והתחיל לחטט התוך התיק שלו, “אני לא יודע את השם שלו” אמר ארז, מנסה להתחמק. “מאיפה אתה יודע את כל זה?” שאל האיש, “בגלל אח שלי” ענה ארז, “אה” אמר האיש
ואיך קוראים לאח שלך? שאל, וארז ענה, ואז – “משה דבורה!!!!” אמר האיש, עכשיו כבר בהתקפת היסטריה, והתחיל להרחיב על התלמיד בהכי טיפש ועצלן שהוא אי פעם ראה, ושהוא עשה לו את המוות כל השנה שעברה, “ואיך קוראים !לך!” שאל האיש, וכשארז ענה, העיף מבט ברשימות שלו ואמר – כן, אתה בכיתה שלי – אני המחנך שלך נעים מאוד – והלך לדרכו
זה היה המורה לציור – ולארז היתה שנה מאוד לא נעימה
מה יש לך נגד משה יא אבו שפם
Comments on this entry are closed.