אם הייתם מבלים מספיק זמן במסדרון כיתות ח׳ הייתם חוזים במשהו מעט מוזר. חילופי דברים שלאט הופכים לצעקות ואז שקט, רעש גרירת כסא, צעדים כבדים, דלת נפתחת ו…. קורצברג
קורצברג: טריקה היפר חזקה של דלת הכיתה. המנהג נהוג אך ורק ביציאה מן הכיתה, ובדרך כלל כתגובה לענישה או להוצאה מן הכיתה לרישום או גירוש מהשיעור. לאחר המעשה הטורק חייב, על פי הנוהג, להתרחק מהדלת בהליכה מדודה ולא לשעות לשום קול או פקודה הבוקעים מאחוריו, אם הטורק מסתובב ועונה או חוזר כשהלך אל הכיתה מבוטל הקורצברג. בספר ההגדרות הפסיכולוגי כבר ציינו ״קורצברג ללא הבידוד הנפשי הכפוי מרצון על הטורק אינו קורצברג״ ועוד מוסיף המילון החדש לקרימינולוגיה ״אקט הטריקה ב״קורצברג״ הוא הקטרזיס של הויכוח בין תלמיד למורה, התלמיד כופה את סיום הויכוח בסדרת תנועות מוטוריות שסוגרות את הגולל על כל משא ומתן עתידי״.
מבחינה פיזית המעשה היה נראה קצת כמו מה שנקרא ״דרייב״ בגולף (המכה עם המקל הרחוק ביותר, למרחק הגדול ביותר), עת הגיע הבחור לדלת הוא היה פותח אותה בחטף, בתנועה אחת מהירה ואז מתקדם שניים שלשה צעדים עד שעבר את מפתן הכניסה, אי אז היה מתקין את עצמו כשגבו עדיין אל הכיתה, ויד ימין שלו נמתחת שמאלה, אוחזת בכנף הדלת ואז, תוך סיבוב שמאלה כל הגוף נע על ציר והיד הודפת את הדלת אל המסגרת.
מזכיר לכם שהדלתות האלו היו עשויות מתכת.
ותוך כדי הסיבוב היה לו פתח צר להתבונן בפרוצפה הנדהם של המורה, שניה לפני שכל הכיתה רטטה תחת הרעש
אותו דבר, רק עם דלת, בלי כדור ובלי חמישים מליון צופי טלויזיה
