בונז’ור פיליפ, סה ז’אק
זוכרים? אם לא, ואם לא זיהיתם עד כה מדובר בשורות הראשונות של ספר הלימוד בצרפתית, שאפילו תלמיד “זורק” שכמוני עבר עליהם – כי כולם יושבים בשעה הראשונה של השעור הראשון בצרפתית. אבל לא לקח יותר מדי זמן עד שהמורה, אן מרי גינת, החליטה שאי אפשר לסבול את נוכחותי בשיעורים (דרך אגב לא הייתי מפריע או משהו, פשוט לא הייתי תלמיד מזהיר) ואני נשלחתי לאחר כבוד לשעור “העשרה” ושוב, אי אפשר שלא לצחוק נוכח השימוש הציני במילים בבית הספר… כמו שטיפולית היה בתכלס מפגרים העשרה היה “קחו משהו ותתעסקו איתו רק אל תפריעו לשאר הילדים” וככה נשלחנו אנחנו, מאותגרי הצרפתית, לנסר עצים בקורס נגרות (מלאכת ביית עלק, מתי פעם אחרונה ניסרתם מתקן למעילים בצורת תוכי מעץ וציפיתם אותו בשמונה שכבות של לכה) ולעוד כל מני משימות משמימות שכל קשר בינם לבין “העשרה” פשוט לא קיים
ובעוד הפנקופילים נקטלים באוהלה של חרגולית (צרפתית) אני ועוד כמות לא מבוטלת של חברים היינו מחפשים מה לעשות עם עצמנו, ובעיקר איך שלא יתפסו אותנו מבריזים משלל שיעורים חסרי תועלת, ואני עד היום חושב לעצמי מה היתה המורה גינת חושבת לו ידעה שאני מדבר (נו, אני קצת מגזים פה)(בו נסגור על מנסה לדבר) צרפתית ביום יום שלי, עם צרפתים קשי יום, ועוד יותר הייתי רוצה לחזור בזמן, לפגוש אותי משחק כדורגל עם פחית – לתת לעצמי כאפה כשאמרתי “מי צריך צרפתית? מתי אני אדבר צרפתית בחיים שלי חחח…” ילד טמבל
אסקה ווז אווה חומוס ציפס סאלאד? רסובאר און פלאין - פם פם בצרפתית
מה ארבע פעמים עשרים ועוד שש? מה? דבר רגיל
* לכבוד יום הבסטיליה, יום העצמאות הצרפתית והתבוסה שהאספה הלאומית הנחילה לשיטה הפאודלית
