עירוני א’ היה מקום מוגבל ודרש מתלמידיו להפוך למוגבלים כמוהו. הרעיון היה שכולנו צריכים להיות חיילים טובים, אזרחים טובים, להאמין בטוב ליבה וצדקת דרכה של מה שנקרא “המדינה” ולא, בשום אופן שהוא, להעלות שום רעיונות מהפכניות, כמו שאומרים באנגלית לא לטלטל את הסירה
אבל מה לעשות ומיניות זה דבר סבוך ולא מסורתי, ואפילו שתנסו לחסום פיות ולקשור ידיים אנשים לאורך כל ההיסטוריה האנושית לא ראו שום צורך או טעם להסתיר את נטיותיהם, וזאת נוכח חוסר שביעות הרצון הממסדית התמידי שליווה את המהלכים הללו. סדרת הטלויזיה “שושלת” התחילה אצלנו כמה שנים אחרי ארצות הברית ותפסה תאוצה פופלרית בקרב חברי המתבגרים, כל שם בקאדר השחקנים יזכיר לנו נשכחות, כולל כמה כינויים שהודבקו לחברים – הישר מהסדרה
והדבר הגדול שהסדרה עשתה היה להכניס דמות הומוסקסואלית לסדרה, ואז להגיע לשיא משפחתי ביציאה שלו מהארון, בעיניים של מתבגר זה היה גילוי מרענן וגישה נאורה למשהו שידענו שמתרחש מסביבנו. הדבר המצער היה שאכן היה צורך לפתוח את העיניים של חלק מאיתנו לקיומן של נטיות מיניות שונות, אנחנו שגדלנו על דוויד בואי, שבוי ג’ורג היה נביא הפופ וסינדי לאופר היתה הדבר הכי קול בסביבה היינו צריכים לפתח מודעות לזה באופן מיוחד
לכבוד כל חברי מבית הספר (וגם מחוצה לו) שנולדו וחיים גאים ומבסוטים עם עצמם ועם הנטיות המיניות שלהם – באשר יהיו, הקטע הבא מהסדרה שושלת, שווה כל רגע צפייה (אולי חוץ מהרגע שאלכסיס מתייפחת) ולכל המקפידים – שימו לב לג’ף, היה אייקון בשבילנו