הקרדיט למשפט האלמותי שייך לאלון, ויותר מכל מסמל את התקופה, היינו מתאספים באיזה דירה – לרוב של יהודית, ושם היינו עוסקים בגילוי אובססיבי של כל מה שהיה נראה לנו בוגר. היה הרבה סקס באוויר, היו דיונים פוליטיים והיה גם אלכוהול, צעדים ראשונים ולא מדודים יחד עם שלשה חברים שילכו איתנו כברת דרך
על הסקס – בלי לפגוע, היו מתקדמים יותר ומתקדמים פחות בענף המין בכיתה י’ אני הייתי שייך למתקדמים פחות (אבל לקראת סוף השנה כבר עברתי שידרוג מרשים) ויהודית היתה שייכת למתקדמים יותר. אם להשתמש בשפת המונחים של עירוני א’ היא היתה אפילו מכיתת מחוננים. ילדה יפה ונעימה, באנגלית אומרים על אישה יפה שהיא לא מכבידה על העיניים ויהודית עם עיניה היפות היתה יכולה למלא שעות של התבוננות. היא גם היתה ילדה נבונה ותלמידה טובה, והפעם הראשונה שראיתי אותה היה בבית של דניאל (שהיה חבר שלה) ואח של דניאל (מייק) תקע לי ברפק בצלעות (שהרגשתי גם חודש אחרי)(למי שזוכר את מייק זוכר גם שהיה בנוי כמו גלדיאטור, והיה כולו נשמה וטוב לב) ואמר לי במבטא אמריקאי “התסתדר אח שלי, אה?” אני, שלא היתה לי חברה לא יכולתי אלא להסכים בשתיקה
אז כל מה שהקיף את יהודית מייד זכה להילה של מין, וכל בת שנראתה בסביבתה זכתה לקצת מהפורענות שננקפה לזכותה של האחרונה. אבל זה לא היה רק זה, היו לנו גם חברים מהשכבה שמעלינו, והם היו פעילים פוליטיים, לימים חותי מכתב השמיניסטים המפורסם, וכל הישיבות שלנו היו בעלות חשיבות עצמית, מינימום טרוצקי והחברה מנסחים עוד מניפסט קומוניסטי. היינו מדברים על הכיבוש ועל הרוע של הימין והרבה דברים אחרים, שבתכלס רובם היו בליל של רעיונות חצי אפויים ולא ממש ברורים
טיול קטן בערב שכזה, כניסה דרך הדלת, דרך מסך עשן הסיגריות, מצד שמאל הדלת לחדרה של בעלת הביית (שלפעמים היתה סגורה עת היתה מתבודדת עם מישהו) וקדימה אל תוך הסלון, מימין ארון האלכוהול, פתוח. על הספות כמה זוגות עסוקים בלחפש נפט אחד אצל השניה, אל המטבח ובדרך ליד השרותים (מישהו מקיא) ושם במטבח, אח של דני מדקלם שירה, וחבריו מתווכחים אם צריך לחזור לקווי 67 או לקווי 48
וחזרה לסלון, שם אלון עסוק בלספר איזה סיפור מצחיק לחמישה או שישה מאזינים, ובאמצע מסתובב ורואה את ילד שלא הכרנו, עם ליפה אדירה, ושואל אותו (באנגלית – זה המקור, רובינו העדפנו לקיים לפחות חצי מהשיחה שלנו באנגלית) ” מי, לכל הרוחות, אתה?” ומבלי לחכות לתשובה מסתובב וממשיך את הסיפור שלו
הרבה מחברינו לשכבה למדו הרבה דברים ועשו דברים באותם ערבים, ורק אני חשבתי שהמיקום של הביית של יהודית ממש טוב – כי תוך שתי דקות היית יכול לזרוק לסל בהיובל, עינין של פוקוס כנראה