בסוף השבוע האחרון ראינו משהו נורא קורה בנורבגיה, וכמעט באופן אוטומטי ייחסתי את זה לטרור האיסלמי, וזאת היתה כמבון טעות, אבל הסטטיסטיקה עדיין לטובתי, ומעבר לך השתלשלות הארועים והמידע המקיף אותם חשובים, במיוחד לישראל
אז מתברר שהרוצח המתועב היה תומך נלהב של ישראל, ושהוא כתב את משנתו והכיל בתוכה הרבה הערות על מדינת היהודים ועל יהודים בכלל, זה בוודאי חייב לצרום לחלק מאלו שהכריזו שלא אכפת להם מהסבל הנורבגי, הרי יכול להיות שבדיוק בגלל החשיבה הפוליטית שלהם הם נטבחו כך, וזאת בוודאי הפעם הראשונה שמישהו מגיב בכזאת אלימות לשינאה הפרועה נגד ישראל שעושה חייל לא רק באירופה אלא גם בארצות הברית וגם בישראל
האיסלם כדת בעייתי מאוד, ולמעשה בעייתי כמעט כמו כל דת אחרת, אבל ההתמודדות של ישראל (או של יהודים בעולם) היא לא נגד הדת עצמה אלא נגד האיסלמיזציה הפוליטית שמנסה, בגלוי, לפרוץ דרך במדינות ברחבי העולם. האידיאולוגיה הטוטליטרית המסוכנת של האיסלימזציה היא שכל מדינות המערב חייבות להשמד, וששלטון הכליפות יחזור. אין צורך לדון בכל ההשלכות החמורות, אלא להתמקד בעיקר
עלינו להגן על התרבות שלנו, התרבות הגדולה אליה אנחנו שייכים, לאו דווקא יהדות אלא המערביות שלנו, בלי לבטל את השורשים היהודיים ומבלי לבטל את זכותו של כל אחד לאמונתו (כל עוד אינו כופה זאת על אחרים ואינו פוגע באיש) התרבות המערבית שלנו, זאת שכבר ארבע מאות שנה בבניה, זאת שהביאה אותנו להנות מכישרונותיהן של נשים, זאת של ההארה הארופאית ושל המדע, זאת של חופש הביטוי והדמוקרטיה. כל אלו חשובים יותר מכל, הם חשובים למען עתיד ילדינו ולמען עתיד הגזע האנושי כולו, ואם האחים המוסלמיים יצליחו בתוכניות שלהם כל זה יהפך לאבק
דווקא היום, דווקא אחרי שאיש נתעב החליט לטבוח נערים ונערות בשם אידיאולוגיה שאינה נתעבת, שאינה רצחנית, דווקא היום אנחנו צריכים להבין שהשתיקה שלנו נוכך העלבונות שהחברה המערבית מטיחה בנו, מתוך סולידריות מדומה עם הפלסטינים, השתיקה הזאת עולה לנו דמים, והשתיקה הזאת מחמירה את מצבו של העולם החופשי. ואם אנחנו לא נבהיר לחברינו באנגליה ובצרפת, בברקלי ובסטנפורד שהאוריאנטליזם הזה אולי נראה להם רומנטי אבל הוא יסגור להם את הפקולטות אחרי שיקח את השלטון, שהוא יבודד נשים שוב בבתים, שהוא יאלץ לא מאמינים ללכת בצד השני של הרחוב ולשלם מיסים לשליטים האיסלמיים, הסכנה הזאת היא מוחשית
הציוויליזציה שלנו חשובה יותר מהכל, היא מכילה את כל הזכויות שממנה אנחנו נהנים יום יום, עוד שעה של כוכב נולד או פרק בריאלטי לא יקדמו אותנו לשום מקום, אם לא נגן על מה שהושג בהרבה דם וכאב כל מה שבנו במהלך מאות השנים האחרונות יאבד, ודווקא להבהיר את זה לאנשי המערב היא הנקודה, דווקא להתמקד באילו שיש לנו שיח איתם, ולהסביר להם שחלק גדול מהסולידריות הפלסטינית בארופה וארהב היום היא כסות לאותה אנטישמיות ישנה, שאין “קייס” לרוב התלונות הפלסטיניות, ועוד יותר מכך שהבעיה הפלסטינית היא לא הבעיה – אלא דווקא האיסלמיזציה היא הבעיה
סם האריס (חצי פילוסוף חצי נוירולוג) אמר אחרי ארועי ספטמבר 11 שאנחנו נלחמים קרב חדש במלחמה ישנה מאוד, אם ראיתם את ה”אביב הערבי” מתרחש רק כדי להלקח בן ערובה בידי פאנטיים דתיים (כרגע ממש, במיצרים) כדאי להפנים שהאויב הזה לא משחק לפי החוקים, ושהדרך שלנו להתחיל להתעמת איתו היא דרך חוסר שתיקה ולמידה והבנה של מה עומד מולנו
