החודש החדש שנכנס עכשיו הוא חודש מיוחד, לא שהוא מיוחד יותר מאחרים, אבל עדיין מיוחד. אוגוסט נקרא כך על שם הקיסר הרומי הראשון, שקיבל את התואר מהדוד המפורסם שלו (יוליוס קיסר) עת זה דימם למוות על ריצפת הסאנט הרומי. אוגוסטוס המשיך את מלאכתו של הדוד בהרס הרפובליקה הרומית המשגשגת (שהפכה לאימפריה), זאת שהאמינה בפיצול סמכויות וזאת שהפיקה לקחים ממאות שנות העולם העתיק ולא סמכה על אף אדם יחיד, ושדאגה תמיד שהחלטות יתקבלו בצורה שקולה, אחרי יוליוס אוגוסוס היה הבא בתור להיות פוליטיקאי אמיתי ולשאוף לשלטון יחיד ברוטלי
אוגוסט הוא גם חודש חם, גם אם הוא לא חם כמו יולי הוא בדרך כלל הקש ששובר את גב הגמל, השעה המאה ששוברת את המזגן והחולצה ספוגת הזיעה האלף שתוקעת את מכונת הכביסה. ובגלל החום הבלתי נסבל (בדרך כלל – לא תמיד) היה החודש הזה שייך לים או לבריכה או לביית, תענוגות קטנים ופשוטים, כאלו שתמיד זוכרים וכאלו שתמיד אפשר לקיים. מגבת, בגד ים ובקבוק ויניגר (בשביל צריבת מדוזות) היו מוכנים בתוך תיק, ככה שאפשר להרים אותו בשניה ולצאת לדרך, לרדת את כל ארלוזרוב ואחרי רבע שעה מקסימום כבר להיות במיים של הים התיכון. וגם זכרון ילדות יש לי, אחד שדי קל לעורר שוב לחיים, ארטיק שוקו-בננה בחוף, עם טעם המלח על השפתיים והשוקולד המתערבב, מוכר הארטיקים שמפיל את ארגזי הקלקר על החול והשקט הפנימי שנכנס בכל ילד שמתעמק בארטיק ביום חם בים
אוגוסטוס- דוד יש לך, סידר לך אחלה ג'וב
שוקו-בננה יש? בטח יש
