לפני שבני האדם המציאו את הכתב היו סיפורים גדולים, כאלו שהסבירו וענו על השאלות הגדולות. סיפורים על אלים שכעסו וקינאו אחד לשני וגם לבני האדם, סיפורים על שטפונות גדולים ומסעות חשובים, הסיפורים המצליחים עברו מדור לדור, מסביב למדורה או בתוך מערה חשוכה ממספר מוכשר אחד לשני. וכשרצו סתם לספר היו שרים, היו משתמשים בשירה
שירה היא הדרך הבסיסית ביותר לספר סיפור ולהעביר הרגשה, אנחנו מכירים שירה כמו שאנחנו מכירים מיים ואת הלחם, הדברים הבסיסיים ביותר שמהם אנחנו מתקיימים. סופרים מתקנאים במשוררים בגלל היכולת שלהם לזקק את המילים כך שמעט עושה הרבה
ואני הכי אוהב את אלתרמן, עם כל הביקורת עליו, כמו שד הוא רץ בין המילים, כמו תל אביבי גאה שננולד מחוץ לעיר ואימץ אותה אליו הוא מבריק במשפט אחד שמהדהד לי בראש שעות, זורק הברקה ונסוג, כמו ברק מופיע ונעלם, והוא הכי ישראלי בשבילי והכי תל אביב בשבילי, ואם יש לכם זמן תקראו קצת אלתרמן, הוא הכי שיש
אלתרמן וחבר - איזה כותב ענק
